במחקר רטרוספקטיבי, תצפיתי ורב-מרכזי, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Intensive Care Medicine, חוקרים בחנו את השפעת הפסקה זמנית של טיפול אימונוסופרסיבי כרוני (למעלה מ-24 שעות) על שיעורי התמותה תוך 90 יום ועל שכיחות זיהומים נרכשים ביחידה לטיפול נמרץ בקרב מטופלים שעברו השתלת איברים סולדיים, ובייחוד לבחון את ההשפעה בתת-קבוצת חולים עם ספסיס או COVID-19.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו נתונים של 591 מטופלים מתשע יחידות טיפול נמרץ, מתוכם ב-34% הופסקו התרופות האימונוסופרסיביות לפרק זמן חציוני של חמישה ימים (טווח בין-רבעוני 3-10). השימוש באסטרטגיה זו היה שכיח יותר בקרב חולים עם ספסיס (38%) או COVID-19י(49%) בהשוואה למאושפזים מסיבות אחרות (24%, p<0.001). החוקרים השתמשו בגישת Bayesian עם פרמטרים שנקבעו בתהליך מובנה של קונסנזוס בין מומחים.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור התמותה תוך 90 יום עמד על 30%. בניתוח Bayesian נמצא כי יחס הסיכויים לתמותה היה 1.13 (רווח בר סמך 95%, 0.74–1.70), עם הסתברות של 15% בלבד לתועלת. בקרב חולי ספסיס נצפה יחס סיכויים של 0.90 (רווח בר סמך 95%, 0.55–1.55) עם הסתברות של 50% לתועלת.
לעומת זאת, זיהומים נרכשים ביחידה נצפו ב-26% מהמטופלים, ובתחום זה נמצא פוטנציאל לתועלת מהותית - הסתברות של 73% להפחתת סיכון בכלל הקוהורט (יחס סיכויים 0.74, רווח בר סמך 95%, 0.49–1.1) ו-78% בקרב חולי ספסיס (יחס סיכויים 0.70, רווח בר סמך 95%, 0.42–1.16).
החוקרים סיכמו כי הפסקה זמנית של טיפול אימונוסופרסיבי עשויה להפחית סיכון לזיהומים נרכשים ביחידה לטיפול נמרץ, אם כי נותרת אי-ודאות לגבי השפעתה על שיעורי התמותה תוך 90 יום. נדרשים מחקרים פרוספקטיביים לאישוש הממצאים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות