במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, החוקרים שאפו להשוות את היעילות של סמגלוטייד (semaglutide) במינון של 2 מ"ג לשבוע וטסטוסטרון אנדקנואט תוך שרירי במינון 1000 מ"ג כל 10-12 שבועות, על פני תקופה של 24 שבועות בטיפול בחריגות זרע ותסמינים של היפוגונדיזם.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 25 גברים עם סוכרת מסוג 2, בגילאי 50 [טווח 46-60] ומדד מסת גוף של 35.9 ק"ג/מ"ר [טווח 32.8-38.7], אשר אובחנו עם היפוגונדיזם תפקודי. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת טיפול בסמגלוטיד או טסטוסטרון. ניתוח זרע ופרמטרים של היפוגונדיזם תפקודי נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 24 שבועות של טיפול. המשתתפים מילאו שאלונים של IIEF-15 (International Index of Erectile Function-15) ושל AMSי(Aging Symptoms in Men).
מתוצאות המחקר עולה כי איכות פרמטרי הזרע הבסיסיים של קבוצת המחקר היתה ירודה, מתחת לאחוזון החמישי של ערכי הייחוס. בקבוצת הסמגלוטייד חל שיפור מובהק במורפולוגיה של הזרע מתחילת המחקר ועד סוף המחקר (2% [טווח 2; 3.5] עד 4% [טווח 2; 5.5] ; p = 0.012).
לעומת זאת, קבוצת הטיפול בתחליפי טסטוסטרון ראתה ירידה משמעותית בריכוז הזרע ובספירה הכוללת. שתי הקבוצות הראו עלייה ברמות הטסטוסטרון הכוללות וציונים משופרים של AMS, אך רק קבוצת הטסטוסטרון ראתה שיפור משמעותי בציוני ה-IIEF-15.
החוקרים סיכמו כי סמגלוטייד שיפר באופן מובהק את מורפולוגיית הזרע, רמות הטסטוסטרון הכוללות ותסמינים של היפוגונדיזם. ממצאים אלה מצביעים על כך שסמגלוטייד עשוי להיות אופציה טיפולית בעלת ערך עבור גברים עם היפוגונדיזם תפקודי הקשור להשמנה, המודאגים לגבי פוריות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות