תסמונת כלילית חריפה 18.09.2024

רמות טריגליצרידים והשפעת אלירוקומב על תוצאים קרדיווסקולריים

האם התועלת הקלינית של אלירוקומב קשורה לרמות הטריגליצרידים הבסיסיות או במהלך הטיפול בתסמונת כלילית חריפה?

רמת טריגליצרידים (צילום: אילוסטרציה)

לא ברור האם היתרונות הקליניים של מעכבי PCSK9י(proprotein convertase subtilisin/kexin type 9) קשורים לרמות הטריגליצרידים הבסיסיות או לרמות במהלך הטיפול. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, ביקשו חוקרים לבחון את הקשר בין רמות הטריגליצרידים וההשפעה של אלירוקומב (alirocumab) לעומת אינבו על תוצאים קרדיווסקולריים, תוך שימוש הן בניתוחים מוגדרים מראש והן בניתוח פוסט הוק מהמחקר ODYSSEY OUTCOMES (הערכה של תוצאים קרדיווסקולריים לאחר תסמונת כלילית חריפה במהלך טיפול עם אלירוקומב).

חולים עם תסמונת כלילית חריפה רצנטית (n=18,924) וליפופרוטאינים אתרוגניים מוגברים למרות טיפול אופטימלי בסטטינים חולקו באקראי לקבלת אלירוקומב (75 עד 150 מ"ג) או אינבו כל שבועיים באמצעות זריקה תת עורית. אירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים הוערכו ביחס לריכוזי טריגליצרידים מתמשכים ודיכוטומיים.

ממוצע ריכוז הטריגליצרידים הבסיסי היה 129 מ"ג לד"ל. תוצאות המחקר הדגימו כי בשתי קבוצות הטיפול, ריכוז טריגליצרידים בסיסי גבוה יותר ב-10 מ"ג לד"ל היה קשור ליחס סיכונים מותאם של 1.008 (רווח בר סמך 95%: 1.003-1.013; P < 0.005) עבור אירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים.

בנוסף, רמת טריגליצרידים בסיסית שווה או גבוהה מ-150 מ"ג לד"ל, בהשוואה לרמה נמוכה מ-150 מ"ג לד"ל, הייתה קשורה ליחס סיכונים של 1.184 (רווח בר-סמך 95%: 1.080-1.297;P < 0.005). בהשוואה לאינבו, אלירוקומב הפחיתה באופן מובהק את רמת הכולסטרול LDLי(low-density lipoprotein) הבסיסית (ממוצע 54.7%) והפחיתה את שיעור האירועים הקרדיווסקולריים המאג'וריים (יחס סיכונים 0.85; רווח בר-סמך 95%: 0.78-0.93).

לאחר ארבעה חודשים, רמות הטריגליצרידים הופחתו מהבסיס בחציון של 17.7 מ"ג לד"ל עם אלירוקומב (P < 0.001), בעוד שהירידה עם אינבו היתה 0.9 מ"ג לד"ל בלבד (P = NS). יתר על כן, ירידה של 10 מ"ג לד"ל מהבסיס ברמות הטריגליצרידים היתה קשורה לסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים עם אינבו (יחס סיכונים 0.988; רווח בר-סמך 95%: 0.982-0.955; P < 0.005), אך לא עם אלירוקומב (יחס סיכונים 0.999; רווח בר-סמך 95%: 0.987-1.010; P = 0.82).

בקרב חולים עם תסמונת כלילית חריפה שקיבלו טיפול אופטימלי עם סטטינים, רמות הטריגליצרידים הבסיסיות היו קשורות לסיכון קרדיווסקולרי. עם זאת, הירידה בטריגליצרידים שהושגה עם אלירוקומב לא תרמה לתועלת הקלינית שלו.

מקור:

Zahger, D, Schwartz, G, Du, W. et al. Triglyceride Levels, Alirocumab Treatment, and Cardiovascular Outcomes After an Acute Coronary Syndrome. JACC. 2024 Sep, 84 (11) 994–1006. https://doi.org/10.1016/j.jacc.2024.06.035

נושאים קשורים:  סיכון קרדיווסקולרי,  מחקר קליני,  ליפידים,  מעכבי PCSK9,  אלירוקומב
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו