מטרת המחקר, אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת International Journal of Obstetrics & Gynecology, היתה לזהות מנבאים לשחרור באותו יום לאחר כריתת רחם בגישה פולשנית מינימלית.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר קוהורטה רטרוספקטיבי אשר כלל 1,084 נשים אשר עברו כריתת כריתת רחם בגישה פולשנית מינימלית משנת 2009 עד 2016. החוקרים השתמשו ברגרסיה רב משתנית על מנת לבחון את ההשפעה האפשרית של גורמים דמוגרפיים וניתוחיים וגורמים הקשורים למנתח על שחרור ביום 0 לאחר הניתוח.
תוצאות המחקר הראו כי 238 נשים (22%) שוחררו ביום הניתוח. היסטרקטומיה רובוטית (יחס הסיכונים 2.24, רווח בר-סמך של 95%: 1.13–4.44), משך ניתוח קצר יותר (הרבעון הנמוך ביותר, יחס הסיכונים 5.28, רווח בר-סמך של 95%: 2.66–10.46) ואיבוד דם מינימלי (הרבעון הנמוך ביותר, יחס הסיכונים 3.01, רווח בר-סמך של 95%: 1.68–6.23), היו קשורים לסבירות גבוהה יותר של שחרורים באותו היום, בעוד שהתחלת הפרוצדורה בשעה מאוחרת ביום (2-5 בצהריים, יחס הסיכונים 0.38, רווח בר-סמך של 95%: 0.17–0.85) וסיבוכים לאחר הניתוח (סיכון יחסי 0.19, רווח בר-סמך של 95%: 0.06–0.55) הובילו לסבירות נמוכה יותר לשחרור באותו יום.
בנוסף, המנבא החזק ביותר היה נסיון המנתח, כאשר מנתחים שסיימו את הכשרתם לאחרונה שחררו את המטופלות שלהן בסבירות גבוהה יותר ביום הניתוח (יחס הסיכונים 3.15, רווח בר-סמך של 95%: 2.09–4.77).
החוקרים סיכמו כי שחרור ביום הניתוח לאחר ניתוח כריתת רחם בגישה פולשנית מינימלית היה קשור למספר גורמים שהיו קשורים למטופלת, לניתוח ולמנתח. על ידי הכרה בגורמים אלה ניתן לתכנן ביצוע שחרור מוקדם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות