בחולי סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים עם מחלה מקומית מתקדמת (LA-NSCLC: locally advanced non-small cell lung cancer) שטופלו עם רדיותרפיה, קיימים גורמים הנקשרים עם אירועים חריגים חמורים קרדיאליים (MACE: major adverse cardiac events): ממוצע המינון הלבבי (MHD: mean heart dose) ושיעור קבלה של ≥ 15 Gy לעורק הכלילי הקדמי היורד משמאל (LADV15).
עוד בעניין דומה
החוקרים פיתחו מודל ניבוי ל-MACE. לצורך המחקר נאספו 701 חולי LA-NSCLC שטופלו עם רדיותרפיה מוכוונת ריפוי.
החוקרים פיצלו את המשתתפים לפי תאריך אבחנתם לשתי עוקבות. העוקבה הראשונה כונתה עוקבת "התפתחות" (n=500) והעוקבה שאחרי כונתה "מבחן" (n=201). מטופלי ההתפתחות עברו אנליזה באמצעות מודל הסיכונים של קוקס בריבוי משתנים עם הסרה לאחור (backward elimination scheme) (Bonferroni-adjusted α=0.025).
מנבאים אפשריים נבחרו מראש גיל, מחלת לב כלילית (CHD: Coronary Heart Disease), מדד פרמינגהם, יתר לחץ דם, MHD, LADV15, שימוש בטיפולי קרינה בעוצמה משתנה (IMRT), ואינטרקציה של CHD ו-LADV15 (CHD:LADV15). כמו כן, נחקרו המינונים הקרדיאליים הריבועיים, שורש ריבועי ולוגריתמי (ln[X+1]). המודלים אומתו באמצעות bootstrapping.
המודלים הסופיים שילבו CHD, יתר לחץ דם, LADV15 לוגריתמי, ו- CHD:ln[LADV15+1] [CHyLL; מקדמי β: 5.51, 1.28, 1.48, 1.36-; all p<0.006; bootstrapping c-index: 0.80; test cohort c-index: 0.76]).
טווח סיכון אפשרי: 0-8.11. שיעור ה-MACE היה 6.8% ו-23.6% לאחר 48 חודשים (p=0.041), ושיעורי השרידות היו 51.6% ו-35.0% (p=0.099), בקבוצות המבחן עם הסיכון הנמוך (ציון < 5.00) ועם הסיכון הגבוה (ציון ≥ 5), בהתאמה. באמצעות המודל, המאלצים המחושבים של LADV15 למטופלים ללא CHD היו 11.3%, ו-28.3% לאלו עם וללא יתר לחץ דם, בהתאמה, על מנת להישאר בסיכון נמוך.
החוקרים מסכמים כי הימצאות CHD קודמת, יתר לחץ דם, ו-LADV15 היו גורמים חשובים לניבוי MACE לאחר רדיותרפיה. ל-CHyLL קיים הפוטנציאל להערכה של מאלצים מותאמים אישית של LADV15 על גורמי סיכון לבביים, וספים מקובלים ל-MACE.
מקור:
תגובות אחרונות